פסק-דין בתיק ת"א 3020-09-08

נתוני רקע

1.         התובעת (להלן, גם "חב' ברוש") היא חברה הרשומה כחוק בישראל ובעלת צי של כלי רכב, ובהם רכב משא מסוג שברולט (להלן - "הרכב"). נטען כי הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 1 (להלן, גם "הכשרת הישוב"), וכי הביטוח נעשה באמצעות סוכן הביטוח, הוא הנתבע 2 (להלן, גם "קפלן").

2.         חב' ברוש הגישה תובענה כספית בסדר דין מקוצר על סך 58,000 ש"ח נגד הנתבעים. נטען כי ביום 8.11.07 היא ביקשה מקפלן לבטח את הרכב בפוליסה הכוללת בין היתר ביטוח כנגד אובדן וגניבות. מנהלה, מר עופר ברוש (להלן - "ברוש"), פנה אל קפלן ומולא טופס הצעה לביטוח כלי רכב (נספח ה' לכתב התביעה; להלן - "הצעת הביטוח"). מכוח הצעת הביטוח, כך הטענה, בוטח הרכב אצל הכשרת הישוב מיום 8.11.07 ועד ליום 31.10.08. ביום 15.11.07, כך המשך כתב התביעה, נגנב הרכב. לנוכח זאת נדרשו תגמולי ביטוח. משעה שדרישתה של חב' ברוש סורבה הונחה התובענה שבפניי. נטען כי טרם הגניבה, ועל יסוד דרישות שהוצבו, הותקנו ברכב התקני מיגון.

3.         הכשרת הישוב וקפלן עתרו למחיקת כותרת וכב' הרשמת ספרא-ברנע נענתה לעתירתם. לנוכח זאת הונחו בפניי כתבי הגנה שלהם.

            הכשרת הישוב טוענת, בין היתר, כי מעולם לא נקשר כל חוזה ביטוח. הצעת הביטוח גם לא חתומה על ידי קפלן וחב' ברוש, ובעיקר לא הגיעה אליה. ממילא לא הונפקה פוליסה, אף לא מפרט לפוליסה. לא שולמה כל פרמיה. לנוכח העובדה שהצעת הביטוח לא הגיעה אליה, ממילא לא נעשה תהליך רגיל של חיתום, על מנת לאפשר להכשרת הישוב לשקול אם לקבל את הצעת הביטוח, אם לאו.  נטען כי חב' ברוש לא המציאה מעולם טופס בדיקת מיגון חתום כנדרש, בהתאם להנחיות קפלן.

            קפלן התגונן בפני התביעה. הוא אישר את המשא ומתן שהוליד את הצעת הביטוח. הוא ציין כי הוא העביר את הצעת הביטוח להכשרת הישוב ובכך הסתכם תפקידו. אכן הצעת הביטוח נעשתה בהוראה טלפונית של ברוש, ומיד לאחר מכן הועברה לחתמת בשם חגית, בהכשרת הישוב. אכן קפלן שימש שלוחה של הכשרת הישוב. לא נפל כל פגם בפועלו זה.

4.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. מטעם חב' ברוש נמסר תצהירו של ברוש. מטעם הכשרת הישוב נמסר תצהירה של גב' רינת לוי (להלן - "לוי"), המשמשת כמסלקת תביעות בהכשרת הישוב. מטעם קפלן נמסר תצהירו-שלו ותצהיר פקידתו לשעבר, שעסקה במשא ומתן עם ברוש, והיא גב' אורה ביטון (להלן - "ביטון"). אחר כל אלו הונחו בפניי סיכומי טענות. להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי. ראוי להקדים להן הערות לעניין מחדלים ראייתיים והרחבת חזית,  הנזקפים לחובתם של הנתבעים.

מחדלים ראייתיים והרחבת חזית

5.         בפתח ישיבת ההוכחות, וכמקובל אצלי, רשמתי כי "הנני להבהיר כי אין בדעתי להידרש להשגות ב"כ הצדדים לעניין התצהירים. אם לעניין העדר קבילות, עדויות שמיעה, חוסר רלוונטיות וכל טענה מבוררת אחרת. ועם זאת שמורה זכותם של בעלי הדין להעלות כל טענה מבוררת באופן שהצגת שאלה או הימנעות מהצגת שאלה לא תהווה מניעות או ויתור ומשום כך הנני משאיר לשיקול דעת ב"כ הצדדים מה ואיך לחקור" (עמ' 5 לפרוטוקול).

ציינתי, לעיל, כי הונחו בפניי תצהירים מטעם הנתבעים. ראוי לדייק כי תצהיריהם של לוי ושל קפלן, כמוהם כמעט כאין וכאפס.

6.         ככל שעסקינן בלוי, כאמור היא מסלקת תביעות בסניף חיפה של הכשרת הישוב. משעה שראתה שלא הונפקה פוליסה לחב' ברוש, היא ראתה שלא להידרש לדרישתה לתגמולי ביטוח. תצהירה, איפוא, אין בו כל מענה עובדתי שהתבקש לעניין גרסתה של הכשרת הישוב, כפי שעלתה מכתב הגנתה. ועוד כלל תצהירה טענות חילופיות כנגד קפלן. הוברר מעדותה כי הדברים נרשמו, כפי שהוכתבו לה על ידי ב"כ הכשרת הישוב. בסופה של דרך, איפוא, תצהירה של לוי ועדותה לא תרמו דבר למחלוקת שבפניי.

            אכן מצפה הייתי שהכשרת הישוב תמסור גרסתה העובדתית. העדה המובהקת לכך היא החתמת חגית, שמקום מושבה במשרד הראשי בתל-אביב, ולא בחיפה. היא אמורה הייתה, לכאורה, לאשר האם קיבלה את הצעת הביטוח, ששוגרה אליה בפקס כנטען על ידי קפלן, אם לאו. היא אמורה הייתה לדווח על פועלה בעקבות קבלת הצעת הביטוח, לעניין שלב החיתום שבו היא מיומנת. תחת להביא לעדות את חגית, העדה הרלוונטית ככל שעסקינן דווקא בשלבים הראשונים של המו"מ וכריתת החוזה, הובאה לעדות לוי, העדה הלא רלוונטית, שאמורה לעסוק בשלבים היישומיים, כאשר אין עוררין שחוזה ביטוח נכרת.

7.         כך, אף ככל שעסקינן בתצהירו של קפלן. תצהירו ועדותו של קפלן, מהחל עד כלה, הם בבחינת עדות שמיעה על אשר דווח לו על ידי, כלשונו "הבנות", כאשר הכוונה מן הסתם היא לביטון. הגם שהוא מנהל סוכנות ביטוח, הודה קפלן ברורות ומפורשות כי אין לו מושג בכל הנוגע לדרכי כריתת חוזה ביטוח, והוא סומך על הסגל שאותו הוא מעסיק, ובענייננו ביטון.

8.         נותרה, איפוא, ביטון שמסרה תצהיר ועדות, לכל הדעות בעלי חשיבות ורלוונטיות. דא עקא, ככל שעסקינן בביטון, מזדקרת לעין סוגיה חמורה של עצם קבילות עדותה.

            הכיצד? שהרי בתצהירה מציינת ביטון כי היא הייתה זו שהתקשרה עם ברוש והעבירה לאחר מכן את ההצעה לחגית. היא מציינת כי היא הבהירה לברוש חד-משמעית כי "בשלב זה קיימת אך ורק טיוטת פוליסה בלבד בחב' הביטוח וכי ללא אישור מיגון מתאים אין תוקף לפוליסה ואין כיסוי ביטוחי כנגד גניבה" (סעיף 4 לתצהירה נ/2). ועוד היא הבהירה כי "עד אשר יועבר טופס מיגון מתאים יש כיסוי זמני לשבועיים בלבד על פי נוהלי חב' הביטוח, למקרה של תאונה בלבד ואין כל כיסוי ביטוחי למקרה של גניבה" (סעיף 5).

            ואולם טענות מובהקות אלו נפקד מקומן, כל עיקר, הן בכתב הגנתו של קפלן, והן בבקשת הרשות להגן שקדמה לו. אכן, כאמור, עיון מדוקדק בכתב ההגנה מעלה, אך ורק, כי קפלן ציין שהצעת הביטוח הועברה להכשרת הישוב, הא ותו לא. הסוגיה המשמעותית על פיה הובהרו לברוש האמירות באשר ל "טיוטת פוליסה", "כיסוי זמני", כיסוי מסוייג לתאונה והעדר כיסוי לגניבה, וכל זאת "על פי נוהלי חב' הביטוח", נפקד מקומן מכתב ההגנה. מעולם לא נתבקש תיקון של כתב הגנה זה. משום כך אמירות אלו הן בבחינת הרחבת חזית שאינה מותרת.

9.         ב"כ קפלן, בסיכום טענותיה, טוענת כי לא הייתה כל הרחבת חזית. עדותה של ביטון התחייבה רק כאשר היה צורך בהרחבת היריעה לעניין תצהירי העדות הראשית ותשובה לטענות חדשות שעלו בתצהירו של ברוש. בחנתי הטענה האמורה ולא מצאתי בה דבר. אין תימה שב"כ קפלן לא הצביעה על כל טענה חדשה, החורגת מכתב התביעה. משום כך גרסתה של ביטון, שהייתה כה חשובה ומשמעותית לעניינו של קפלן, ושמא אף לעניינה של הכשרת הישוב, אמורה הייתה לקבל עיגון של טיעון בכתב ההגנה. רק כתוצאה מכך היה מקום לקבל את תצהירה העובדתי של ביטון.

            ביטון מעידה על "נוהלי חב' הביטוח", שמהם נלמד השוני בין כיסוי זמני בגין תאונה, והעדר כיסוי בגין גניבה עד אשר יומצא טופס המיגון. שמא לו היו הדברים מצויינים במפורש בכתב הגנתו של קפלן, אף הכשרת הישוב הייתה נותנת לכך מענה במסכת ראיותיה.

10.        הנה-כי-כן, לכאורה, סלולה דרכה של חב' ברוש לזכות בתביעה. כך, ולו מן הטעם שמול גרסתו העובדתית של ברוש, אין מענה עובדתי, כל עיקר. ככל שעסקינן בהכשרת הישוב, לנוכח העדר תצהירה של חגית והמצאת תצהיר של לוי שאינו מעלה ואינו מוריד; ככל שעסקינן בקפלן, והגם שקיים תצהיר רב-ערך של ביטון, לנוכח הרחבת חזית שאינה מותרת.